תחומי עיסוק

א.חוקי המגן השונים.

ב.הסכמים קיבוציים כללים/ ענפיים/ מיוחדים.

ג.צווי הרחבה ענפיים – המרחיבים חלק מהוראות ההסכמים הקיבוציים בענפים שונים. 

ד.צווי הרחבה כללים – דמי הבראה/ הוצאות נסיעה/ תוספת יוקר/ ביטוח פנסיוני מקיף במשק.

ה.חוזה עבודה אישיים.

ו.נוהג במקום העבודה.

ז.פסיקת בית הדין לעבודה.

לפיכך, עקב ריבוי המקורות בדיני העבודה ומורכבותם, יש להסתייע בכל מקרה ספציפי בגורם מקצועי, שלו ההתמצאות, הבקיאות והגישה לחומר המשפטי הרב בתחום זה. 

חובות המעביד כלפי עובדו רבות. חוזה העבודה מסדיר מעמד (סטטוס) המורכב ממערכת מסועפת של כללים משפטיים, הצומחים מתוך החוק ומתוך ההסכם.  היסוד הערכי של דיני העבודה הוא הגינות, ובלשון משפטית תום לב, ערך החל בכל המשפט האזרחי מכוח חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973. 

סיום יחסי עובד מעביד: השופט יצחק שמיר, השווה את יחסי העבודה ליחסי נישואין, שכל עוד הם נמשכים נעשה על פי רוב מאמץ להידברות ללא הליכים משפטיים. אך משנשברו הכלים – יתכנו מאבקים משפטיים קשים. 

ההתפטרות מצד העובד והפיטורין מצד המעביד הם רק צורות בסיסיות של סיום יחסי העבודה. ישנם צורות נוספות של סיום יחסי קשר העבודה כך למשל, בחוזה עבודה לתקופה קצובה, כאשר התקופה הסתיימה. כך במקרה של מות המעביד, של מות העובד או במקרה של פירוק מעביד שהוא תאגיד.  

מעבר לחקיקה הקיימת, בתי הדין נותנים תשובות למגוון בעיות הנוסעות מסיום יחסי העבודה וכן קובעים מערכת כללים מסועפת שיש בהם כדי למנוע מחלוקת, או כדי ליישב מחלוקת באופן יעיל ומהיר. 

משרדינו עוסק בתחומים הבאים בסיום יחסי עובד מעביד:

בנסיבות הפיטורים והזכות לפיצויי פיטורים, 

פיטורים שלא כדין ומניעתם.

פיטורי "עובד לתקופה קצובה" פיטורי עובד מדינה או עובד רשות מקומית. 

הודעה מוקדמת על סיום יחסי עבודה

התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות שביחסי העבודה. 

התפטרות מחמת מצב בריאותי לקוי.

התפטרות לאחר לידה ולצורך טיפול בילד.

התפטרות מחמת גיל.

התפטרות עקב העתקת מגורים. 

פטירת עובד או מעביד 

משרדינו מעניק מענה משפטי לנושאים רחבים הקשורים בפיצויי הפיטורין לרבות שלילת פיצויי הפיטורים או הפחתתם, מועד אחרון לתשלום פיצויי פיטורים, חישוב פיצויי הפיטורים, שכר הכולל פיצויי פיטורים, פיצוי פיטורים הצבורים בקופת גמל ובביטוח מנהלים וכן פיצויי פיטורים מוגדלים. 

פגיעה בעבודה 

פגיעה בעבודה המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. 

דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אבדן שכר או הכנסה ובתנאי שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה. 

מי שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע עבודה ושולמו לו דמי פגיעה, וכן נותרה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה, קצבה חודשית  או מענק חד פעמי. 

על המבוטח להופיע בפני ועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו, ובהתאם לכך תשולם לו קצבה חודשית או מענק. גם מבוטח שחזר לעבודה יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. 

דוגמא לאחת הפגיעות הנפוצות ביותר היא פגיעת עובד בגבו. במקרים כגון אלו, ישנם מעסיקים אשר לא נותנים דעתם למשאות כבדים אותם נושא העובד ולא אחת מסתיים העניין בפריצת דיסק או בכל נזק אחר הנגרם לגבו של העובד.

פגיעה מסוג כזה הינה פגיעה קשה והשלכות רבות לה. אחת מהן היא אחריותו של המעסיק לפגיעה זו ועקב כך גם יידרש אותו מעסיק לשלם לעובד הנפגע. פגיעה כזו מזכה את העובד לתבוע את המעסיק בתביעת נזיקין מעבר לזכויותיו של העובד מול ביטוח לאומי, קרנות פנסיה וחברות הביטוח.

חשוב לזכור כי גובה הפיצוי שיקבע הנו בהתאם לאופן הצגת הפגיעה בפני חברת הביטוח. ההבדל בין הגשה מקצועית לבין הגשת לא מקצועית יכול להסתכם באלפי שקלים.